כדורגל ישראלי
בספורט תמיד השורה האחרונה היא שקובעת, אבל בחיים לא תמיד הכל שחור או לבן. לכן חובה על נבחרת הכדורגל של ישראל לא "להביט אחורה בזעם", אלא לקחת לעצמה את הדברים הטובים שהיו בהפסד 3:2 בסלובניה. פשוט אין טעם לבכות על ההחמצה הגדולה והתוצאה לא תשתנה גם אם נראה עוד אלף הילוכים חוזרים בטלוויזיה.
עם מבט לעתיד, נבחן קודם כל את עמדת השוער. אופיר מרציאנו אינו יענקל'ה חודורוב או יצחק ויסוקר ועדיין הוא מנע לפחות שני שערים בטוחים. האחד בדקותיו הראשונות של המשחק במצב של 0:0 והשני לקראת הסיום במצב של 2:2. אם לא תתחולל תפנית קיצונית עד המשחק באוסטריה באוקטובר, מרציאנו צריך להמשיך בשער.
מאידך, משחק ההגנה כשלעצמו זקוק לשיפור משמעותי. אמנם חלוצים מעולים יודעים ומסוגלים להתגבר על השמירה המופקדת עליהם ועם זאת, נגיחת "הנוק-אאוט" בדקה ה-90 בסלובניה, העידה על רפיון במרכז ההגנה. השיפור חייב בראש ובראשונה להתבצע בתיאום שבין הבלמים. הם היסוד עליו נשענת ההגנה כשהבנה שבין הבלמים פשוט מתחייבת.
אוראל דגני ואופיר מרציאנו. השוער הבריק, ההגנה פישלה (אודי ציטיאט, סלובניה)
אני זוכר את שיתוף הפעולה בין סרחיו ראמוס וג'רארד פיקה, במרכז הגנתה של נבחרת ספרד. יריבים מושבעים מהליגה, אך בנבחרת הם אלו שנשאו על גבם את מרכז הכובד ונטעו ביטחון בשוער ובשאר שחקני השדה. על אנדי הרצוג לקבל החלטה מי יהיו הבלמים ולהחלטה זו תהיה השפעה של ממש על יכולתה של הנבחרת הלאומית. בשני משחקי החוץ של ישראל, בפולין ובסלובניה היא ספגה שבעה שערים. כמות גבוהה מדי לנבחרת שנאבקת על כרטיס לאליפות אירופה. עד כה במאזנה של הנבחרת 11 שערי חובה בשישה משחקים.
חאתם עבד אלחמיד הגיע ביולי האחרון לסלטיק מגלזגו ובמחזור הפתיחה של הליגה הסקוטית היא גברה בתוצאה 0:7 על סנט ג'ונסטון. אלחמיד ערך את הופעת הבכורה שלו כמגן ובסיום המשחק, למרות שנפצע והוחלף בדקה ה- 51, אמר עליו מאמנו ניל לנון: "הוא סיפק הופעה יוצאת דופן ושיחק נהדר". קראתי ברשתות החברתיות אין ספור תגובות חמות מאוהדיה של סלטיק, שמיהרו לומר שמדובר בכדורגלן נפלא. גם בסלובניה הוא הראה כמה מיכולותיו, כולל בסיוע להתקפה ולדעתי מקומו בנבחרת אינו מוטל בספק.
בנוסף ישנם גם את אלי דסה וטאלב טאווטחה. כאשר הם יתחילו לשחק בקבוצותיהם בחו"ל, יעמדו בפני הרצוג אופציות נוספות בהגנה, שכן יתרונם הגדול של השניים הוא בגיחות מהירות לאורך הקו. דסה אמנם שיחק אך הוא לא בשיא כושרו. כשזה יקרה, יתייצב הקו האחורי ויספק שקט בעיקר לחוליית הקישור. מגינים תוקפים הם היום בבחינת צו השעה, כמעט בכל נבחרת טובה ושניהם יודעים לעשות זאת.
אלי דסה. מגן תוקף הכרחי (אודי ציטיאט, סלובניה )
בקישור לא הייתי מוותר על ביבראס נאתכו, שניסיונו ומשחקו קר הרוח עדיין חשובים לנבחרת. במקביל, הזרמת דם חדש היא תמיד רצויה. שחקנים צעירים ורעבים הם מרכיב הכרחי. דור פרץ ודן גלזר הם נציגים נמרצים מאוד, שמגיעים משורות האלופה מכבי תל-אביב. הם צריכים להיות בסגל באופן קבוע, כאשר מבחינתו של הרצוג, פרץ הוא בוודאות שחקן הרכב פותח (אם כי הוא מוצהב ויחמיץ את המשחק באוסטריה).
חולצת ההרכב כבר נתונה בידיו של צעיר אחר, מנור סלומון, שכישרונו מוכר מזמן. הוא מביא עימו את הברק והיכולת לשנות את פני המשחק בתוך רגעים. בעמדות התוקפים ימשיך ערן זהבי להיות האיש המרכזי ועל כך קיים קונצנזוס ברור. מואנס דאבור ודיא סבא, המשתף פעולה עם זהבי בסין, הם החלוצים המועדפים, בזכות מהירות משחקם הנושאת את האפשרויות להתקפות בזק. שניהם תמיד מחפשים את השער. הנה כי כן, יש להרצוג עם מה להתייצב בהמשך הדרך ואולי אף בעתיד, אם וכאשר יזכה מההתאחדות לכדורגל לקדנציה שנייה.
